מהי דמנציה
דמנציה, או באנגלית Dementia , הוא מקבץ של תסמינים שהגורם המשותף בינהם הינו פגיעה בתפקוד המוח. מגוון הסמפטומים כולל בעייות בזיכרון ובשימוש בשפה, בעייות בהתמצאות ובזיהוי, וכן שינויים בהתנהגות. קיימים 72 סוגים של דמנציה, כאשר המוכרת והשכיחה ביותר היא מחלת האלצהיימר.
קיים שוני בין אדם לאדם הן מבחינת הסמפטומים של המחלה, והן באופן ובקצב שהמחלה מתפתחת, אך המשותף בין סוגי הדמנציה השונים הוא הקושי בתפקוד היומיומי, ומאידך בתלות הגדלה באחרים במתן עזרה.
בעברית מכונה החולה בדמנציה "תשוש נפש".
מהו היקף המחלה?
בארץ גורסת ההערכה האפידמיולוגית כי מספר החולים הינו כ- 80,000 איש. בעוד שבקרב בני 60-64 שכיחות המחלה היא כ-1%, נתון זה מוכפל בכל 5 שנים. מגיל 85 ומעלה כ-32% מקרב הקשישים יחלה במחלה.
הנתונים בארצות הברית מצביעים על כ-42% חולי אלצהיימר בקרב הקשישים שגילם 85 ומעלה.
ההערכה היא שתוחלת החיים הגדלה והולכת וכן הגברת המודעות בקרב הציבור יגרמו לעלייה חדה במספר החולים.
מהי מחלת האלצהיימר?
מחלת האלצהיימר (Alzheimer’s disease) היא אחת מבין 72 מחלות הדמנציה. היא הנפוצה והמוכרת ביותר בינהן. היא נקראת על שמו של ד"ר אלואיס אלצהיימר הגרמני, אשר בשנת 1906 חקר את השינויים במוחה של אישה שנחשבה לחולת נפש. ממצאיו מזוהים כיום עם אותם השינויים שקיימים במוחם של חולי אלצהיימר ומאפיינים את המחלה.
מחלת האלצהיימר הינה מחלה ניוונית התוקפת את המוח והורסת את פעולתו התקינה. התהליך הוא הדרגתי ובדרך כלל אורך מספר שנים. בתחילת התהליך נפגע מרכז הזיכרון, בעיקר הזיכרון לטווח הקצר. איבוד הזיכרון הוא המאפיין העיקרי של המחלה. הסימנים הראשונים עלולים לכלול תופעות כמו שכיחת מאורעות שזה עתה אירעו, בילבול וחוסר התמצאות במרחב.
המחלה מאופיינת גם בפגיעה במרכז הכישורים השפתיים. הסימנים עלולים לכלול קושי בביטוי עצמי, קושי בהבנת הנשמע, וכן בהתעוררות בעייות תקשורת עם בני המשפחה הקרובים.
מאפיין נוסף של המחלה הוא השינויים באישיותו של החולה. בגלל הפגיעה במוח מאבד החולה את יכולת הניתוח והשיפוט. כתוצאה מכך עלול החולה לפתח התנהגות של חוסר סובלנות ואלימות – גם מילולית וגם פיזית. לא אחת אנו פוגשים חולי אלצהיימר שבהיותם בריאים היו אנשים חביבים ונעימים, אך עתה הם מהווים סכנה לעצמם ולאחרים. בנוסף לכך, מאופיינת המחלה בשינויים קיצוניים במצב הרוח, שלעיתים נעים בין שמחה ועצב עד כדי דמעות, בתוך זמן קצר. רבים מחולי האלצהיימר סובלים מדיכאון ומאובדן החייות.
מחלת האלצהיימר נפוצה בעיקר בקרב האוכלוסיה הקשישה, אך עלולה לתקוף גם אנשים בגיל צעיר. זוהי מחלה כרונית וחשוכת מרפא. כיום במקומות רבים בעולם, כולל בישראל, מתקדם המדע לקראת פיצוח המחלה במטרה להדבירה.
מהם תסמיני האלצהיימר - סימני אזהרה
ארגון האלצהיימר הבינלאומי הגדיר 10 סימני אזהרה שמעידים על מחלת האלצהיימר או על סוג אחר של דימנציה. יחד עם זה, מומלץ לערוך אבחון אצל רופא פסיכוגריאטר או במרפאת זיכרון, ולמנות אפוטרופוס אם יש צורך בכך. להלן התסמינים:
- ירידה בזיכרון קצר הטווח (ניתן לבדיקה במבחן זיכרון).
- קושי בביצוע מטלות מוכרות, כגון כתיבת צ'ק.
- קושי בדיבור ובהבנה.
- אי – התמצאות בזמן ובמרחב.
- אובדן יכולת השיפוט, כמו למשל אומדן מרחקים בנהיגה.
- פגיעה ביכולת החשיבה האבסטרקטית, כמו היכולת להבין דברים לעומקם.
- איבוד חפצים אישיים, כגון מפתחות ובגדים.
- שינויים קיצוניים במצב הרוח ובהתנהגות.
- שינויים באישיות, כגון הזיות וחשדנות.
- אובדן היוזמה, כמו הרצון לצאת מהבית ולפגוש חברים.
מהם שלבי המחלה?
מחלת האלצהיימר שונה בין אדם לאדם. ביטוייה תלויים ברוב המקרים באישיות האדם טרם מחלתו, באורח חייו ובאופן הטיפול בו. כדי להבין טוב יותר את המחלה ולהיערך בהתאם, נהוג לייחס לה שלושה שלבים במהלך התפתחותה. כל שלב מאופיין בסימפטומים גופניים, נפשיים וקוגניטיביים שונים. יש לציין שהחלוקה לשלבים איננה שרירותית. אין לשלבים גבולות ברורים הן בזמן והן בהופעת הסימפטומים. אותם הסימפטומים שמופיעים בשלב הראשוני עלולים ללוות את החולה גם בשלבים נוספים של המחלה
. כלומר, החלוקה לשלבים נועדה לשמש כמעין מדריך למטפל.
השלב הראשוני (first stage)
שלב זה עלול להמשך זמן רב, אפילו שנים רבות. קשה לדעת מתי בדיוק מתחילה המחלה, כיוון שבשלב זה קיימת הנטייה לראות את תופעות המחלה המוקדמות כהזדקנות טבעית. רק כאשר "נדלקת נורית אדומה" בקרב בני המשפחה באשר להתנהגות יקירהם הם דואגים לקבל אבחנה מקצועית.
הסמפטומים האופיניים הם:
- אובדן הזיכרון לטווח הקצר המתבטא בשכחה הולכת וגדלה
- קשיים בשימוש השפה: הבנת הנשמע ובביטוי עצמי
- שינויים קיצוניים במצב הרוח
- נטייה גדלה והולכת לדיכאון: נטייה להסתגרות וחוסר מוטיבציה
- חוסר התמצאות במרחב, במיוחד במקומות מוכרים
- קשיים בביצוע פעולות יומיומיות כמו כתיבת צ'קים, בחירת בגדים ועמידה בלוחות זמנים
- תסכול גדול המלווה בתחושת אובדן העצמי וכעס
השלב השני (second stage)
בשלב זה קיימת, ברוב המקרים, אבחנה להימצאות המחלה. החולה בשלב זה מתקשה לתפקד ולמלא את המטלות בחייו היומיומיים. הסמפטומים האופיניים הם:
- פגיעה חמורה ביכולת הזיכרון אשר מהווה סיכון בטיחותי לחיי החולה. לדוגמא, החולה עלול לשכוח לכבות את הגז
- החולה זקוק לעזרה בבישול, במשק הבית ובעריכת קנייות
- השימוש בשפה עלול להשתבש עד כדי משפטים לא ברורים, "סלט" של מילים ללא כל משמעות, וקושי בהבנת הוראות פשוטות
- חזרה על אותם המשפטים שוב ושוב, וכמו כן שאלות חוזרות ונשנות
- מתעוררות בעיות של שוטטות ושל חוסר שקט גופני ונפשי
- החולה איננו מסוגל לשמור על הגיינה אישית וזקוק לעזרה ברחצה ובהלבשה
- החולה עלול לפתח הזיות והתנהגויות חריגות אחרות
השלב השלישי (third stage)
שלב זה מתאפיין בתלות מוחלטת בתפקוד היומיומי, ובפגיעה גופנית ניכרת לעין. בשלב זה מאבדים רוב החולים את היכולת ללכת, את היכולת לדבר ואת היכולת לאכול בעצמם.
הסמפטומים האופיניים הם:
- קשיים בהליכה. לרוב זקוק החולה לשימוש במקל הליכה או שהוא מרותק לכיסא גלגלים
- איבוד היכולת השפתית. קשיים בהבנת הסובב
- החולה עלול לאבד את היכולת לזהות את בני משפחתו ולעיתים גם את עצמו
- אובדן שליטה על ההפרשות
- התנהגות חריגה ובלתי הולמת
- קשיים באכילה ובבליעת האוכל. נטייה להשתנק בזמן האוכל
- זמן הערות קצר והחולה מנמנם רוב שעות היממה
חזרה לראש העמוד
